בית - מאמרים - פתיל התכלת – סוד התכלת ומחלוקת חכמי ישראל

עוד עדכונים

פתיל התכלת – סוד התכלת ומחלוקת חכמי ישראל

ביאורים נפלאים על מצות התכלת בציצית – סוד צבע התכלת המזכיר את כסא הכבוד, מחלוקת גדולי ישראל על חידוש התכלת בדורות האחרונים, ודברי מוסר עמוקים כיצד הציצית מעוררת את האדם ליראת שמים.

י"ג סיון תשפ"ו | 29/05/2026 | 09:10

 

 

"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" 

ספר במדבר פרשת שלח פרק ט"ו פסוק ל"ח

 
הפרשיה שהסעירה את יהדות פולין

לפי הידוע לנו, האחרונים שהשתמשו בתכלת - היו האמוראים, אשר בזמנם היה עדיין ה'חלזון' מצוי, אך בימי רבינא, אחרון האמוראים שנפטר בשנת ד' אלפים רל"ד, הוא נגנז. לאחר שנים רבות, קם האדמו"ר מראדזין וטען כי גילה את אותו החילזון, ומשכך חובה להטיל תכלת זו בציצית הכנף. אכן, כל גדולי דורו שנדרשו לבירור הענין, ובראשם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, לא קבלו את דעתו, ושללו הפקת תכלת זו מכל וכל.

הגרי"ז מבריסק נדרש פעם לביאור סיבת התנגדות זו, ולמה שלא נקבלו לפחות בבחינת 'אם לא יועיל - לא יזיק', וכך אמר: בתורה נאמר (דברים לב, ז): "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", וביאר "הבית הלוי", שסופו של הפסוק "זקניך ויאמרו לך", מדבר לענין קבלת התורה הנמסרת מדור לדור, ואילו "שאל אביך ויגדך" שבראשיתו, מכוין לדברים התלויים במציאות, שכן בלא מסורת אי אפשר להתיר אפילו שור, בטענה כי הוא השור האמור בתורה, אף אם כל הסימנים הידועים מצויים בו. משכך, איננו יכולים להחליט כי החלזון הנמצא על ידי הראדזינר, הוא אכן מקור התכלת האמור בתורה.

מלבד זאת, כבר אמר הגר"א מוילנא, לדייק מכך שתיבת 'לדורותם' אמורה בפסוק בין מצות ציצית לבין התכלת, ללמד באה שרק המצוה גופא, דהיינו החוטי לבן, נאמרה לדורות, אבל לא חוט התכלת אשר נגנז ואיננו. (מוסר חכמים).

 
התכלת מזכיר את הקב"ה

אמרו חכמים (במדב"ר שלח יז): אמר רבי מאיר, מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? שהתכלת דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד. שנאמר (שמות כד, י): ויראו את אלהי ישראל וגו'.

ויש להבין, האם כך הוא באמת, שכל אדם הרואה את הים נזכר בבורא עולם ובכל המצוות?

והנה, המגיד מדובנא שאל שאלה דומה על הפסוק (עמוס ג, ו): "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו", ואנו רואים שהעם לא נחרד כלל. ותירץ על פי משל, לעני שהוזמן לביתו של ידידו העשיר, העשיר ישב על כסא מפואר ובצדו כפתור, על כל לחיצה של העשיר - הגיעו משרתים ובידיהם מגשים עמוסים באוכל וכל טוב, השתומם העני מאד, והחליט עם אשתו להתאמץ להשיג כסא מפואר עם כפתור פלא שכזה, אגרו כסף וקנו את הכסא, אך לתדהמתם כאשר לחצו על הכפתור - לא אירע דבר.

אמר להם החכם: כלום רוצים אתם להידמות לאותו עשיר שיש ביכולתו להחזיק משרתים רבים וכל טוב הארץ, ולכן על כל לחיצה המשרתים מביאים מגשים עמוסים. אך אתם, אין בבתיכם מאומה, ומה יועיל הכפתור.

וזהו - "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו", המדובר באדם שטרוד ועסוק במצוות, אם הוא ירא שמים - די לו בתקיעת שופר כדי להזכירו להתכונן ליום הדין הקרב ובא, אבל לאנשים שאינם יראי שמים לא תועיל שום תקיעת שופר. וכן בציצית בני אדם שאינם יראי שמים, סגולת הציצית לא תועיל להזכיר להם את מצות ה'. (ילקוט חמישאי).